פסק-דין בתיק ב"ל 55312-10-12

1.         זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים בעניין נכות כללית מיום 14.08.12 (להלן: " הוועדה") שקבעה למערערת 61% נכות זמנית מיום 01.08.12 ועד ליום 31.12.12.

2.         רקע:

            המערערת, ילידת 1966 סובלת מתגובה דיכאונית, ליקוי בראיה, פסוריאזיס, השמנת יתר, פיברומיאלגיה, סוכרת ואבנים בכליה.

            המערערת נבדקה על ידי מספר ועדות רפואיות, ביניהן וועדה לעררים מיום 05.12.11 אשר קבעה לה 40% נכות יציבה.

            כנגד קביעה זו הוגש ערעור שנדון בתיק בל  60863-01-12 שם ניתן פסק דין ביום 02.04.12 ובו הוחזר עניינה של המערערת לוועדה בהרכב חדש, אשר יכלול פסיכיאטר, ובעניין זה הוסכם כי " המשיב יעשה מאמץ שהרכב הועדה ימנה פסיכיאטר דובר השפה הערבית וזאת בשים לב לעובדה כי המערערת דוברת ערבית בלבד".

            בעקבות פסק הדין, התכנסה הוועדה ביום 14.08.12, וקבעה למערערת 61% נכות זמנית מיום 01.08.12 ועד ליום 31.12.12.

            על החלטתה זו של הוועדה נסוב הערעור שבפני.

3.          במעמד הדיון שנערך בפני בית הדין הודיע ב"כ המערערת כי הוא עומד על טענותיו שבהודעת הערעור שעיקרן כדלקמן -

א.        באשר לתחום הראומטולוגי נטען, כי טעתה הוועדה עת הסתמכה על חוות דעת היועץ הרפואי ששימשה את הדרג הראשון בקביעתו, כאשר על קביעה זו הוגש ערר. חובה היה על הוועדה להזהיר את המערערת בטרם תפחית את הנכות הראומטולוגית, וזאת כפי שעשתה קודמתה.

ב.         לעניין הקטרקט בעיניים, ממצא זה לא בא לידי ביטוי בהחלטת הוועדה.

ג.         הוועדה הפחיתה את מאחוזי הנכות בתחום העיניים, וזאת ללא שהזהירה את המערערת ונתנה לה את ההזדמנות להתגונן.

ד.         לעניין הליקוי בעור, הוועדה קובעה למערערת 5% נכות זמנית משנת 2009 עד למועד כינוסה, מועד שקבעה בו 15% נכות, וזאת מבלי להזמין את התיק הרפואי וללא שבדקה את המערערת בהקשר זה.

ה.        החלטתה הוועדה בעניין הנכות בגין בעיית הפסוריאזיס אינה מנומקת ואינה ברורה. הוועדה לא התייחסה למצבה הקשה של המערערת לרבות הממצאים שבמקומות האינטימיים כמפורט במסמכים הרפואיים.

ו.         החלטת הוועדה בכל הקשור לעניין האורטופדי אינה מברורה ואינה מנומקת כאשר הוועדה גם כן לא ערכה למערערת בדיקה קלינית באותו תחום. במידה והוועדה סבורה כי המערערת מפגינה מגבלה כלשהי היה עליה להזהירה.

ז.         טעתה הוועדה משלא התייחסה  לעניין הטינטון המתועד במסמכים הרפואיים.

ח.        הוועדה לא קיימה את הוראות פסק הדין בכל הקשור להיוועצות עם פסיכיאטר דובר השפה הערבית ואף לא נעשה כל מאמץ בהקשר זה.

4.         להלן, בתמציתיות, עיקר טענות ב"כ המשיב:

א.        לעניין הראומטולוגי, מדובר בקביעה רפואית הנתונה לסמכותה המקצועית של הוועדה שהתכנסה בעניינה של המערערת בהרכב חדש אשר דווקא קבעה למערערת 10% נכות בגין הנכות הראומטולוגית ובכך קיבלה את קביעת הדרג הראשון. הוועדה מוסמכת לעיין בחוות דעת היועץ הראומטולוגי ולאמץ את מסקנותיו.

ב.         לעניין הקטרקט בעיניים, המשיב מסכים להשיב את עניינה של המערערת לוועדה על מנת להזהיר אותה ביחס לכוונת הוועדה להפחית את אחוזי הנכות ותאפשר לה להמציא מסמכים או למשוך את הערר.